קונגרס הסלסה 2017 באילת

סלסה - ארגון הסלסה הישראלי

סלסה ראשי

מועדפים

אודות

פרסום

תמונות

וידאו

מאמרים

צור קשר

English

חוויות הסלסה בניו יורק והשקת הדיסק החדש של ה-Spanish Harlem Orchestra

מאת: זיו הירש, מאי 2007

אז הגעתי לניו יורק, טיול שתוכנן עם חברה כבר בתחילת השנה...מה שלא ידעתי כשתכננתי אותו זה שכשאסע, אהיה כבר כל כך מחוברת לעולם הסלסה, לאחר שחוויתי כאן את קונגרס הסלסה באילת, בו היו לי 3 ימים מרוכזים של מוסיקה, לימודים, הופעות וריקודים. הכרתי בפעם הראשונה את הלהקה המדהימה, ה- Spanish Harlem Orchestra, ואפילו זכיתי לכבוד להיות נוכחת ושותפה בראיון שערך רועי מימרן ביום האחרון של הקונגרס עם Oscar Hernandez. כשנגמר הקונגרס, מצאתי את עצמי מאזינה יותר ויותר לדיסקים של הלהקה, ולהתחבר למוסיקה לקצב ויותר מכל לריקודים.
טוב, נחזור לניו יורק.

הגעתי לניו יורק ב-10 למאי, למה שתוכנן במקור להיות 11 ימי שופינג והתערבבות עם ההווי הניו-יורקי וכבר בערב הראשון התחברתי לאינטרנט במטרה למצוא מועדון סלסה עם עדיפות להופעות, ומצאתי ריכוז ענק של אופציות וגם הופעה מפתיעה (שהיא בעצם מטרת ה"דיווח" שלי).. בערב השני כבר ביליתי במועדון ה-Gonzales & Gonzales הנמצא במנהטן התחתונה בו ניגנה להקת גרסאות (שתיסלח לי פשוט כי אני לא זוכרת את שמה) ונתנה הופעה מקסימה שבסיומה המשיך הערב עם מוסיקה שניגן DJ צ'ארלי הניו יורקי. במועדון רקדתי בעיקר ממבו וריקודים שלא הכי הכרתי (טוב, אני די חדשה בתחום..), אבל נהנתי מאוד מהלהקה, המוסיקה ומגוון האנשים שמילאו את המועדון. יומיים אחר כך נסעתי במרכז מנהטן למועדון ה-LQ ללמוד קצת על הסגנונות השונים של הסלסה בניו יורק. החוויה היתה נפלאה, מעבר לעובדה שהרבה הסתכלו עליי כ"מובילת סגנון חדש" (לפעמים משתלם להיות חדשה ולבלבל את כל הסגנונות שהספקתי ללמוד בארץ), היה לי התענוג ללמוד חלק מהסגנונות ישירות מהמדריך הראשי (הידוע בכינוייו Chad), שהחליט שאני אהיה בת זוגו להדגמות ולריקודים.
אבל הארוע שבעצם היה החשוב לי ביותר היה ב-16 למאי, יום רביעי בשעה 21:00 במועדון ה- S.O.Bs הממוקם בדרום מנהטן, באותו הערב התקיים במועדון ערב השקת הדיסק החדש של ה-Spanish Harlem Orchestra. אמנם ידעתי שהדיסק החדש שלהם מיועד לצאת באמצע מאי, אבל לא חלמתי שאזכה להיות נוכחת בערב עצמו. הגעתי למועדון יחד עם חברה שלי (שכבר הבינה שלא תקבל רק טיול שופינג אלא תאלץ לספוג רבות על תרבות הסלסה והמוסיקה הלטינית בכלל) רבע שעה לפני פתיחת הדלתות, הלהקה עשתה בדיוק Balance על הבמה כך שלא נתנו לאף אחד להיכנס. חיכיתי בסבלנות לשעה המיועדת והייתי כמעט הראשונה שנכנסה לרחבת המועדון.


למען האמת, די התאכזבתי מגודל המועדון, אחרי שראיתי את ההופעה של הלקה בארץ, בקונגרס הסלסה, על במה ענקית מול קהל של 3000 איש, ציפיתי למועדון ענקי ובמה מלאה בתפאורה ואורות. במקום זה נכנסתי לחלל של מועדון די קטן (מועדוני הסלסה שלנו הרבה יותר גדולים), עם רחבת ריקודים שמתאימה לכ-30 רוקדים בערך (וגם בצפיפות), מסביב לרחבה כ-15 שולחנות (שבהם אפשר גם לקבל ארוחה מלאה) ורחבה נוספת שיכולה להכיל עוד כ-100 אנשים בעמידה בצמוד לבר המשקאות של המקום (ולא, אי אפשר לרקוד ברחבה הזאת). הבמה היתה קטנה מאוד (ואני זוכרת בדיוק את כמות המשתתפים בלהקה), ללא תפאורה בכלל, ציוד הגברה די מאכזב (פה עזרה לי להבין החברה שלי שבמקרה היא בעלת אחת מחברות ההגברה הגדולות בארץ) ו-2 עמודי תאורה פשוטים (שבכל אחד מהם 5 פנסים צבעוניים). אמרתי לעצמי לחכות להופעה בכדי להבין איך בכלל הולכת הלהקה להופיע בתנאים כאלה ועוד בערב ההשקה שלה. כשהמקום החל להתמלא, החלטתי לחפש את Oscar Hernandez, המנהל המוסיקלי והקלידן של ה-Spanish Harlem Orchestra, בתקווה שיצליח להיזכר מי אני וקצת לשאול אותו על ההופעה והלהקה. נכון שרועי כבר כתב לו באימייל על העובדה שכנראה אבוא לראות את ההופעה, אבל בכל אופן עברו מספר שבועות מהראיון שערכנו לו בקונגרס, כך שלא הייתי בטוחה שיזכור. לשמחתי אוסקר דווקא זיהה אותי ברגע שהתקרבתי לחדר האומנים ומיד ניגש לקבל את פניי בחום המקסים שלו, בחיבוק גדול ונשיקה. שוחחנו בערך כרבע שעה, קצת על חוויותיו מישראל ומהטיול שעשה פה. (הוא אמר שזאת אחת הארצות היותר יפות ומרגשות שהוא זכה להיות בהם), קצת על התוכניות שלו עם הלהקה (אחרי ההופעה בניו יורק הם נסעו להופעות בעוד 12 מדינות ברחבי ארה"ב, קצת על המשפחה (2 הבנים הגדולים שלו גם היו בקהל באותו הערב), קצת עליי (מדהים שהוא זכר כל מה שסיפרתי לו בתחילת הראיון שלנו באילת). שאלתי אותו בעדינות על גודל המועדון, ציוד ההגברה והתאורה וכמות הקהל, והוא הסביר שהרצון להשקת הדיסק היה לתת הופעה צנועה כשרוב הקהל היה מורכב דווקא מאמנים שהם עבדו איתם בעבר (מה שהגדיל את הכבוד שהרגשתי בנוכחותי בהופעה). הוא היה קצת מאוכזב מהסאונד ומהעובדה שזה היה היום הכי קר וגשום באותו החודש בניו יורק, אבל קיווה לטוב. חזרתי למועדון שכבר היה כמעט מלא והתמקמתי מאחורי מעקה הברזל שמפריד בין אזור העמידה לרחבת הריקודים (רציתי מקום בו אוכל לראות את ההופעה ולא בהכרח לרקוד). רבע שעה לפני ההופעה יצא אוסקר אל המועדון לראות מי הגיע, ומי עוד חסר. כשסיים להסתובב עמד לידי וחיכה שיגיע הרגע להתחיל, דיברנו עוד קצת על המוסיקה שלי, על המוסיקה שלו, על עולם הסלסה בארץ (הוא היה ממש מופתע לשמוע שאני חדשה בתחום) ועל הופעות בלוז שיש במנהטן (פשוט כי הוא זכר שזה סגנון שאני מאוד אוהבת). השעה להתחיל הגיעה.


אוסקר אסף את כל הנגנים שמילאו את הבמה במלואה, התיישב בקצה השמאלי שלה, ליד הקלידים והזמין והציג את חברי הלהקה כולה כשהוא מזמין את 3 הזמרים להצטרף אל הבמה. למרות שלא היה מקום על הבמה להוסיף עוד אדם אחד (הם היו 14 בסה"כ), לא יכולתי שלא לחשוב על המקצועיות של הלהקה הזאת להופיע בצפיפות נוראית ולהקרין לקהל כאילו מעולם לא הופיעו על במה גדולה שכזאת. ההופעה החלה, במהלך שני השירים הראשונים הייתי מסונוורת מהלהקה שלא ממש האזנתי לסאונד ה"כואב" שנשמע במועדון. שני השירים הראשונים היו דווקא מתקליטים קודמים של הלהקה. ואז הגיע החלק של אוסקר לספר על מטרת הערב, להודות לכל השותפים, להסביר קצת על הדיסק, הכותבים, המשתתפים האורחים, על האומנים השונים שנמצאים בקהל, להודות לבנים שלו (שחיצונית ממש דומים לו) ואפילו לספר קצת עלינו (על ישראל הכוונה). הוא סיפר על ההופעה בקונגרס ועל קהילת אוהבי הסלסה הגדולה שקיימת במדינה, על הטיול שעשה ועל האהבה הגדולה שהרגיש מהקהל (וכן, אפילו בירך אותי על כך שבמהלך הטיול שלי בניו יורק הגעתי לערב הזה). לאחר פרגון ענק מצד הקהל החלה הלהקה לנגן משירי הדיסק החדש.

חלק מהשירים היו מוכרים לי כיוון שנוגנו כבר בקונגרס, והחלק השני היה קליט בצורה יוצאת דופן. (אני חושבת שכשיוצא להכיר אומן מאחורי השירים, כל השירים שלו פתאום נשמעים אפילו טוב יותר משנשמעו קודם). הבעיה הגדולה של הערב הזה היתה אכן הסאונד. חברה שלי הגדירה את הערב כערב שבו "דיממו לה האוזניים". הבלאנס בין הכלים היה לוקה בחסר, כלי הנשיפה היו חזקים מדי והשתלטו על שאר הכלים ועל האוזניים שלנו. הערב נגמר בסביבות 24:30, ולאחר חיבוקים ונישוקים עזבנו את המועדון (לא לפני שקיבלנו עותקים מהדיסק החדש במתנה) בדרכנו חזרה למלון.

אז לסיכום.....

ניו יורק מלאה בחוויות בתחום הסלסה, כל מה שצריך זה פשוט לחפש, בכדי להקל מעט על מי שנוסע, הנה הפנייה לאתר חביב שעזר לי בחיפושיי.. http://www.salsanewyork.com/calendar.htm.

לתגובות לכתבה, לחצו כאן

יומנו של סלסרו
מדור הסצנה
מדור המוסיקה
מדור הגלריה
המטייל - סלסה בעולם
מדור הריקוד, ריקוד סלסה
Copyright © 2001-2007 by Salsa.org.il, unless noted otherwise. UPDATED: 18-04-2007 11:33 AM